ציסטות

ציסטות בשחלות הן הצטברות נוזלים בשחלות, המוקפות בדופן דק ביותר. מצב זה עשוי להשתנות במידה רבה, והציסטות עשויות להיות בגודל אפונה, אך במקרים נדירים הן עשויות להיות כה גדולות עד שהאישה נראית בהריון או כאילו היא סובלת מעודף משקל.

רוב הציסטות בשחלות הן שפירות. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מדווח שרוב הנשים לפני גיל המעבר, ועד 14.8% מהנשים לאחר גיל המעבר, מאובחנות עם ציסטות בשחלות.

שמן פיגם - שמן הפלא להקלה בכאבי מחזור

מריחת השמן על הבטן התחתונה מניעה את הרחם ומשככת כאב.

למידע נוסף והזמנה עם שליח עד הבית הקליקי כאן

הציסטות נוטות להתרחש בתדירות הגבוהה ביותר במהלך שנות הפוריות של האישה. אך הן עשויות להשפיע על אישה בכל גיל. במקרים מסוימים, ציסטות בשחלות גורמות לכאבים ודימום. אם הציסטות גדולות, יתכן שיהיה צורך להסירן בניתוח.

סוגי ציסטות בשחלות

קיימים שני סוגים עיקריים של ציסטות בשחלות:

ציסטות שחלות תפקודיות – הסוג הנפוץ ביותר. ציסטות מזיקות אלו הן חלק מהמחזור החודשי, וקצרות מועד.

ציסטות פתולוגיות – ציסטות הצומחות בשחלות ועלולות להיות מזיקות או סרטניות.

הגורמים לציסטות בשחלות

סעיף זה בוחן את הגורמים לציסטות בשחלות והסיבות השונות בגללן הן מתרחשות.

ציסטות שחלות תפקודיות

מתחלקות לשני סוגים:

ציסטות פוליקולריות

הסוג הנפוץ ביותר של ציסטות בשחלות. לאישה יש שתי שחלות, איברים עגולים קטנים המשחררים ביציות מדי חודש. הביציות נעות לרחם, שם הן ניתנות להפריה על ידי זרע. הביצית נוצרת בזקיק, אשר מכיל נוזל על מנת להגן על הביצית. כשהביצית משתחררת, הזקיק מתפרץ.

בחלק מהמקרים, הזקיק מתנפח עם נוזל, והופך לציסטה שחלתית פוליקולרית. במצב זה הציסטה מופיעה ונעלמת בתוך מספר שבועות ללא טיפול.

ציסטות לוטאליות – נפוצות הרבה פחות. לאחר שהביצית שוחררה, היא מותירה מאחור רקמות. ציסטות לוטאליות עשויות להתפתח כאשר הלופום קורפוס מלא בדם. במקרים רבים, סוג זה של ציסטה נעלם בתוך מספר חודשים. יחד עם זאת, לעיתים היא עלולה להתפצל, ולגרום לכאב פתאומי ודימום פנימי.

ציסטות פתולוגיות – הסוג הנפוץ ביותר של ציסטה פתולוגית בקרב נשים מתחת לגיל שלושים, ונשים מעל גיל ארבעים.

סיסטדנומה

ציסטות בשחלות המתפתחות בתאים המכסים את החלק החיצוני של השחלה. חלקן מלאות בחומר רירי סמיך, בעוד שאחרות מכילות נוזל מימי.

במקום לגדול בשחלה עצמה, הן מתחברות עם השחלה. כשהן מתקיימות מחוץ לשחלה, הן עלולות לגדול במידה ניכרת. למרות שלעיתים רחוקות הן סרטניות, יש להסירן בניתוח.

תסמיני ציסטות בשחלות

ברוב המקרים, הציסטות קטנות ושפירות, ומתרחשות ללא תסמינים או סימנים. גם אם התסמינים מתרחשים, הם עלולים להיות מאובחנים בטעות עם סימנים ותסמינים זהים למצבים בריאותיים אחרים, כולל אנדומטריוזיס, מחלה דלקתית של האגן, הריון חוץ רחמי או סרטן השחלות.

תסמיני וסימני ציסטות בשחלות עשויים לכלול:

מחזור חודשי שאינו סדיר – מלווה בכאבים חזקים וזרימה כבדה או קלה מהרגיל.

כאבי אגן – כאבים מתמשכים או כאבים עמומים לסירוגין, העשויים להתפשט לגב התחתון והברכיים. הם מופיעים בדיוק לפני תחילת הווסת.

דיספריה – כאבי אגן במהלך קיום יחסי מין. חלק מהנשים עשויות לחוש כאב וחוסר נוחות בבטן לאחר קיום יחסי מין.

כאבים במהלך פעולת מעיים – לחץ על המעיים.

תסמיני הריון – כולל רגישות בשדיים ובחילות, נפיחות, או כבדות בבתן.

קשיי ריקון מלא של שלפוחית השתן – לחץ על פי הטבעת או השלפוחית, הגורם לשימוש תכוף יותר בשירותים.

הפרעות הורמונאליות – במקרים נדירים, הגוף מייצר כמויות חריגות של הורמונים, וכתוצאה מכך מתרחשים שינויים בגודל החזה, וצמיחת שיער גוף עודף.

אבחון ציסטות בשחלות

רוב הציסטות אינן מציגות תסמינים או סימנים, ולכן מאובחנות לעיתים רחוקות, מה שמקשה גם על הערכת שכיחות המצב. לעיתים, גם ללא תסמינים, ניתן לאבחן ציסטות במהלך בדיקת אגן או סריקת אולטרסאונד.

נשים הסובלות מתסמיני ציסטות בשחלות מופנות על ידי רופא המשפחה לגניקולוג המתמחה בבריאות הרבייה של נשים. הוא מבצע בדיקה גופנית ומתמקד בתסמינים וסימנים אפשריים.

ניתן גם להזמין בדיקות אבחון הכוללות

בדיקת אולטרסאונד

מסייעת לרופא לבצע אבחנה. הבדיקה מבוצעת באמצעות סורק הממוקם על הבטן, במקום בו נמצאות השחלות. לעיתים הבדיקה עשויה להיות ממוקמת בנרתיק.

בשני המקרים, הרופא בוחן את השחלות על גבי מסך וידיאו. בדיקה זו מסייעת לרופא לקבוע נוכחות ציסטות, והאם הן מוצקות או נוזליות, או שניהם.

בדיקת דם – אם אישה מפתחת ציסטה בשחלה באופן חלקי, היא עלולה לסבול מסרטן השחלות, אנסומטריוזיס, גידולים ברחם, או מחלות דלקתיות באגן. בדיקת דם מאתרת מצבים אלו.

לפרוסקופיה – מכשיר דק ומואר הנקרא לפרוסקופ מוחדר לבטן דרך חתך קטן בעור. אם הרופא מבחין בציסטה בשחלות, הוא יכול להסירה במהלך הבדיקה.

טיפולים לציסטות בשחלות

בהתאם לגורמים והתסמינים, הטיפולים כוללים:

המתנה ומעקב – לעיתים מומלץ להמתין ולעקוב אחר הציסטה בשחלה, אם האישה לפני גיל המעבר. בדיקת אולטרסאונד מבוצעת לאחר כחודש על מנת לבדוק את הציסטה ולראות אם נעלמה.

גלולות למניעת הריון – מפחיתות את הסיכון להתפתחות ציסטות חדשות במהלך המחזור החודשי. הרופא עשוי להמליץ עליהן גם להפחתת הסיכון לפתח סרטן השחלות.

ניתוח

אם ציסטה בשחלות מלווה בתסמינים, ואינה נראית כמו ציסטה תפקודית, מאובחנת כגדולה ונמשכת במהלך שניים או שלושה מחזורי וסת, הרופא עשוי להמליץ על הסרתה בניתוח.

בחלק מהמקרים, אם מאותרת ציסטה ללא תסמינים, הסרתה בניתוח עדיין מומלצת, היות ולא ניתן לקבוע איזה סוג ציסטה היא מבלי לבחון אותה תחת מיקרוסקופ, על מנת למנוע את הסיכון לסרטן.

עוד בנושא:

סוגי כאבים במחזור